ישנה אמרה "אומן גרוע מאשים את כלי העבודה שלו"
הכוונה במקום להתפתח אישית ולהיות מוכשר לביצוע האומנות –
האומן בוחר להאשים את המשאבים שלו ואת הסביבה בתוצאות.
צייר יכול להתלונן שאין לו את הצבעים היקרים או את הלוח גראפי הגדול והנוח,
ועורך וידאו יכול להתלונן שאם היו לו הפלאגינים או התוכנות האלו והאלו – הסרטון היה יוצא טוב יותר.
כשבפועל הבסיס והמיומנות חשובה יותר – בעזרתה ניתן בצורה יצירתית לפתור בעיות ולדלג על מחסומים.
החטא הקדום ביותר של האנושות הוא התנערות מאחריות:
אדם חוטא ומאשים את חוה אשתו, והיא מאשימה את הנחש.
אפשר לומר ש"אין מבוגר אחראי", ואכן לקיחת אחריות זה חלק מפיתוח בגרות.
נאמר במסכת אבות "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".
סיטואציה כזו של אדם שלוקח אחריות מצטיירת כמנהיגות.
כששאול טעה והתפתה להקשיב לעם להחיות את הצאן והבקר של עמלק ואת אגג – סרה מלכותו.
ולעומתו דוד הודה ולקח אחריות על חטאו עם בת שבע (על אף שלא נחשב באמת חטא).
ועל מידתו זו של דוד נאמר בתהלים "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה"
אפשר להקשיב לעצות מאחרים, אבל המעשים שלך נשארים שלך.
ואולי לקיחת אחריות על המעשים – זהו הבסיס והשורש לחזרה בתשובה היותר עמוקה.
יחד עם קבלת האחריות יש את עניין האשמה.
בניגוד מוחלט לאחריות – מהאשמה לא יוצא שום דבר טוב.
אשמה זה פסיבי על העבר, ואחריות זה אקטיבי לעתיד.
ולכן אין עניין להאשים את עצמי על מה שקרה, אלא לבטוח בה' שהכל מאיתו,
ואני מושגחת לגמרי לפרטי פרטים, והכל לטובתי באמת.
ומעתה והלאה – אני לוקחת את האחריות בשמחה, מתוך מקום של ביטחון בה' שמשגיח בפרטיות,
ומתוך ביטחון במקום ובתפקיד שלי בעולם.
ותמיד תמיד לבחור בהחלטות הקשות והמאתגרות יותר.
כי "לכל פעולה יש תגובה שווה בכוחה והפוכה בכיוונה" (החוק השלישי של ניוטון).
אם אנחנו עובדים – אנחנו מקבלים שכר.
אם אנחנו לומדים – אנחנו נעשים חכמים יותר.
אם אנחנון מותחים את קצה גבול היכולת שלנו בתחום מסויים – אנחנו נעשים בהכרח טובים יותר.
ומעבר לזה אנחנו מעוררים את העולם.
ובדרך כלל גם הבחירה הקשה יותר היא הנכונה.
"מה שקורה ככל שאתה צובר ניסיון – אתה מפחית את הפחד." (סיימון סינק)עם העשייה המיושרת עם הערכים שלך את מרוויחה ביטחון עצמי.
"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', כלומר תמימי דרך הוא… שרואים עצמם הולכים בתורת ה'…
שעדיין לא הגיעו לשלמות, ואין רואים עצמם עומדים שכבר הגיעו אל השלימות ואין להם עוד להוסיף!" (הבן איש חי 'עוד יוסף חי')
שנזכה להיות תמיד בעשייה, שנזכה להיות מהלכים.
