הדדליין של ההצגה „חזון עובדיה” מבית תיאטרון משמחי לב היה מאתגר במיוחד:
13 לוקיישנים מונפשים, מעברים ביניהם, ואפקטים – והכול צריך לעבוד מדויק על הבמה. תוך שבועיים.
היום, בזכות הבינה המלאכותית, זה אפשרי.
אני רוצה לשתף בתהליך העבודה, כי מהרגע שעליתי עליו – הדברים, בסיעתא דשמיא, פשוט התחילו לרוץ.
שלב ראשון – תכנון וסקיצה
פתחתי קובץ בפוטושופ לפי הגודל המדויק של מסכי הלד.
בכל סצנה איירתי סקיצה, תוך התחשבות בכיסוי הקוליסות הקדמיות שמסתירות חלק מהמסכים, ובפרופורציות ביחס לגודל האמיתי של השחקנים על הבמה.
היה לי חשוב שהאלמנטים יתפקדו כתפאורה אמיתית – לא סתם תמונה. לכן הזווית תמיד פרונטלית, ולא מהצד.
שלב שני – פרומפט מדויק
את הסקיצה העליתי ל־ChatGPT וביקשתי ממנו לנסח פרומפט באנגלית.
פירטתי מה מופיע בסקיצה, טקסטורות, אווירה, תאורת יום או לילה, וכמובן ציינתי שמדובר בשנות ה־70.
שלב שלישי – יצירת התמונה
נכון להיום, הכלי הריאליסטי ביותר בעיניי הוא ננו בננה.
העליתי אליו את הסקיצה, ואם היה – גם רפרנס למבנה הספציפי, יחד עם הפרומפט מהצ’אט.
התוצאה הייתה מדויקת מאוד, כמעט בלי צורך בתיקונים.
וכשכן נדרש שינוי – נעזרתי ב־Generative Fill של פוטושופ.
שלב רביעי – מעברי וידאו בין לוקיישנים
כאן נכנס האתגר האמיתי.
העליתי ל־ChatGPT את שתי התמונות שביניהן מתבצע המעבר, וביקשתי פרומפט למעבר עצמו: מה מופיע בכל תמונה, ואיך המעבר מתרחש בפועל (לדוגמה: דרך סמטאות ירושלים).
את הפרומפט הדבקתי ב־Freepik, דרך מודל Kling – שהוא כיום הכי חזק למעברים.
לפעמים נדרשו כמה ניסיונות, לפעמים חידוד נוסף של הפרומפט בצ’אט – אבל בסיעתא דשמיא, רוב הדברים יצאו מדויקים וברמה גבוהה מאוד.
אם התהליך עניין אתכם ורוצים ללמוד לאייר בפוטושופ בצורה מסודרת ומקצועית –
הוצאתי קורס חדש: פוטושופ למאיירים. לפרטים לחצו כאן.
אם הפוסט היה מועיל עבורכם – אשמח לשמוע על כך בתגובות.
מוריה
