מחשבות מתוך הלב שלי.
מה משתנה בי ובעבודת השם שלי, כשאני מנסה לגדול בעסקים?
איכשהו נוצרה אמונה לא נכונה, שעשירים הם בעלי אופי נצלני. אז כדי להיות בן אדם טוב – כדאי להתרחק מכסף.
כשאני פונה לעולם בפירסום עם הצעה עסקית – אני מרגישה שאני פוגשת את כל האמונות השגויות האלה והן מתנקזות אליי.
זה מתבטא בחוסר אמון להצעה שלי, וחשדנות גדולה, שהאמת, יכולה להגיע לידי ערעור האמונה שלי במוצר שלי. הפוך על הפוך.
ככה משום מקום.
ואני שהתחלתי את דרכי אי שם כקופאית בסופר "חביב" בקרית אונו, והייתי עורכת וידאו שכירה 7 שנים –
התרגלתי לרצות אחרים, מנהלים או קולגות (בד"כ את כולם..).
ולא לצפות לתמורה כספית לעשייה ולהשקעה שלי – אלא ההנאה האישית מהסיפוק בעבודה וחדוות היצירה – ופה זה מסתכם.
וברגע שאני חווה כזו חשדנות כלפיי וכלפי המוצר שאני מציעה – זה משפיע עליי לא טוב.
כי התרגלתי עד היום, שהתדמית שלי כאדם – שאני מרצה אחרים, ומרוצים ממני,
ואילו פה כשיצאתי לעולם לאנשים שלא מכירים אותי – אני נתקלת לעיתים בחוסר אמונה. אולי מגיעים עם מטען רגשי מהעבר.
משתדלת לא לשפוט.. הרי כולנו מושפעים.. גם אני.
קראתי פעם על אברהם אבינו, שה' ניסה אותו דוקא בניסיון שמנוגד לאופי שלו.
אברהם אבינו איש החסד – הצטווה להעלות את בנו לקורבן. מעשה אכזרי לגמרי.
וזה בעצם מעמיד בשאלה את כל התדמית של אברהם אבינו: כל החסד שאי פעם עשית – זה מתוך עבודת השם?
או שמא מתוך עבודת התדמית האישית שלך?
כי הרבה פעמים יוצא לעשות מעשה טוב, דוקא כי זה הכי נוח. לא כי אני עובדת על זה.
זה קל אז אני עושה..
"אני צנועה וחסודה אז אני לא מעלה סטטוסים". על מי את עובדת? הכי קל לא להעלות כלום….
"אני צדיקה אז אני לובשת חצאית ארוכה". נשמה זה הדבר היחיד שיש לך בארון. (כמובן שאת תותחית שהגעת לפה! רק אל תתנשאי על מישהי אחרת, כי לה יש דברים אחרים בארון, ובכל זאת יש מצב שהיא התאמצה יותר ממך היום בבחירת הבגדים)
וזה מגיע גם ל"אני פשוטה, מתאים לי לחיות בדוחק". זה לא. זה פשוט קל יותר להישאר איך שאת, ולא להשתנות.
מפה לשם, ברוך השם, אברהם אבינו עמד בניסיון, והזדרז לבצע את ציווי השם,
על אף שהיה מנוגד לחלוטין לאופי שלו.
אז השאלה הנשאלת כאן:
האם כל מה שהייתי רגילה עד עכשיו, לזכות לקבל פידבק חיובי מאנשים – זה המניע לפעולות? או התוצר? או שניהם?
ומה קורה כשזה נגמר – האם את בוחרת להמשיך בדרך הנכונה?
