אוסטין קליאון בספרו Steal like an artist, מאיר את הנקודה שהמחשב מאיץ מאוד סיום תהליך, בצורה הטובה ביותר, בגימור הגבוה ביותר.
אבל מי שמתחיל תהליך אומנותי – המחשב נהיה פה סוג של בעיה. כי הרעיון עוד לא התחיל, למה אתה משייף לי אותו? ואז כל החשק ליצור הולך לו… כי מה שמופיע במסך לא נראה טוב. וגם לא מתחיל להיראות טוב.

אז אוסטין מציע לחלק את התהליך ל2 עמדות: אנלוגית ודיגיטלית.
בשלב הראשוני תציירי סקיצות בסקצ'בוק/ דף אמיתי. וכשאת מפוקסת על עצמך מה את רוצה – תעברי לעמדה הדיגיטלית – המחשב – ותשייפי.
בתחילת דרכי זה היה מייאש אותי מאוד. הכל נראה כל כך מקושקש וכל כך רחוק מאיך שהייתי רוצה שזה ייראה. לא משנה כמה ניסיתי.
אבל היום כשאני מתחילה אנימציה, אני כבר לא מפחדת איך זה נראה בהתחלה. כי הפנמתי דבר אחד – זה רק חלק מהתהליך. ויפה לו מאוד להיראות כך!
